לא כל מהלך מוצלח וחכם - הוא בהכרח תוצר של קונספירציה פתלתלה. המינוי של ניצב בר-לב, הוא תיקון טעות ו/או עוול אישי - ולא התחשבנות לטווח ארוך של ליברמן עם מערכת אכיפת החוק וחוקרי המשטרה.
ליברמן הוא לא דיפלומט, בוטה, מחוספס אבל מנהיג מפלגה גדולה. לא הנימוסים שלו יקבעו את עתידו אלא מעשיו ותוצאותיהן.
את מדיניות החוץ לא קובע שר החוץ - אלא ראש הממשלה והממשלה. שר החוץ מבצע, ואם הוא פופולארי גם משפיע במקצת.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
לתורות הקונספירציה למיניהן - יש חיות משל עצמן. הן לא נעלמות אלא חוזרות מחדש לחיים, כתוצאה מכוח האינרציה התקשורתית, פוליטית המזינות אותה, מעוררות אותה מהתרדמת, ודוחפות אותה לקדמת הבמה.
הקונספירציה הקלאסית - חיה ונושמת בעיקר בתקשורת, אצל הפרשנים, מבקרים, ידוענים למיניהם ובעיקר רואי נסתרות.
הם לא קוראים בקפה, בקלפים, בקריסטלים, או חוזים בכוכבים, אלא בוחשים בעובדות, זורקים השערות לחלל האוויר וכשקמה מהומה תקשורתית או פוליטית, הם פשוט מפרשנים אותה.
העיתונאי המוערך ארי שביט מהארץ - כתב מאמר ארוך על ליברמן לעניין מינוי בר-לב (17.4.09). מאמר מושקע, עברית יפה, אבל רחוק מלשכנע ולפעמים אפילו די שטחי ודל מבחינת חומר עובדתי ופרשנות הגיונית. לעניין זה, ראה: גם מאמר המערכת של עיתון הארץ - 17.4.09.
לטענתם, מדובר בנפתולי מזימות חשאיות, של ליברמן שבא להראות למשטרת ישראל, מי בעצם הבוס השולט והקובע במשטרה.
השר לביטחון פנים, אהרונוביץ הוא כלי משחק בידי ליברמן, והמינוי של בר-לב, לפני פסיקת בג"צ, בא לרמוז לחוקרים ובמיוחד אלה, החוקרים את ליברמן עצמו, מי אחראי לקידומם, לשיבוצם או להדחתם.
ובכן, כדאי לבדוק עובדתית - את עניין המינוי, לא רק של בר-לב אלא של מפכ"ל המשטרה רב ניצב דודי כהן. הבחירה המועדפת של השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, היתה ניצב גנות שהיה יוצא המשטרה ועמד בזמנו בראש שירות בתי הסוהר. בשל לחץ ציבורי ואיומי בג"צ נאלץ דיכטר להתקפל ומצא את דודי כהן כברירת מחדל למינוי הנחשק של מפכ"ל המשטרה.
רבים חשבו אז וגם היום - כי המינוי היה כישלון אישי של השר דיכטר בשל מועמדים טובים יותר ורציניים יותר הן מקרב הניצבים במשטרה ומחוצה לה.
המינוי שהתחיל כטעות, התפתח לפרסה מביכה בהתנהלות עם ניצב בר-לב, כשרצו להכריח אותו לצאת ללימודים, כאשר ברשותו כבר שני תארים אקדמאיים, וברזומה שלו הצלחות מרשימות בתפקידיו במשטרה ובתפקידו האחרון כמפקד המחוז הדרומי.
השר אהרונוביץ שהיה סגן מפכ"ל המשטרה, מכיר את הדמויות הפועלות ואת המערכת, מיהר לתקן את הטעות ואת העוול האישי של השר דיכטר והמפכ"ל, וסיים את הפרשה, ברוח טובה ובמינוי טוב למערכת כולה.
הטענה של המפכ"ל או מקורביו שעדיף היה שבג"צ יפסוק בסוגיה היא מן הטעויות שגרמו נזק למערכות השלטון.
לדעתי, אסור להגיע למצב שבג"צ יתערב או יקבע מינויים, קידומים ושיבוצים במערכות שלטוניות, כך בצה"ל וכך במשטרה.
התערבות בג"צ או הזדקקות לבג"צ - כפי שהיה בעבר, הוא סימן לחולשתה של המערכת המוסדית וכשמדובר בצה"ל, במשטרה, בשב"ס, במוסד, בשב"כ - סימן לחולשתה של המערכת הפיקודית והעומדים בראשה. לעניין סמכויות בג"צ הנרחבות - ראה גם ראיון עם הנשיא לשעבר השופט מאיר שמגר, הטוען שלא "הכל שפיט", ולא כל נושא יש להביא בפני בג"צ.
לכן טוב עשה השר החדש שבמהלך חכם ומהיר, הוציא את נושא שיבוצו או הטיפול בניצב בר-לב, מידי הבג"צ והחזיר אותו לסמכותו, שם היה צריך לטפל בו מלכתחילה.
האכזבה מהשר דיכטר התנהלותו הכושלת מרגע כניסתו לתפקיד ועד לסיומו, רק מוכיחים שלא תמיד אלוף מוצלח בצה"ל או בשב"כ הוא גם פוליטיקאי מוצלח באזרחות, והאלוף עמי איילון (אלוף בצה"ל - ראש השב"כ) היא הוכחה חיה ונושמת לכישלון טוטאלי מסוג זה.
אי לכך, הטענה שליברמן בוחש במינויים במשטרה באמצעות השר אהרונוביץ, כדי להפחיד את החוקרים בתיקיו הרבים, היא מסוג הקונספירציות - הנדושות והנבובות הצצות בכותרות חדשות לפרקים.
כדי להשתיק את פרשיות ליברמן או לסגור את התיקים שלו, צריך להפחיד או להחליף את כל מערכת אכיפת החוק לרבות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, תפקיד שגם ליברמן "האיום" אינו מסוגל לעשות.
ומה לגבי ליברמן הפוליטיקאי:
גם בסוגיה זו נדמה לי, מיהרו לבקרו להספידו ולהדגיש את מגרעותיו שיביאו את מדיניות החוץ שלנו ל"פיצוץ" עם ארה"ב, מצרים ומדינות ערב השכנות.
נכון - ליברמן, הוא לא דיפלומט. הוא לא מתנהג, מתנהל ובמיוחד מביע את עצמו ברוח דיפלומטית, פתלתלה, עקיפה ודו משמעית. הוא ישיר, בוטה, מחוספס, כוחני, כל מה שדיפלומט אסור שיהיה - אבל בפועל הוא פוליטיקאי ומנהיג מפלגה. אולי דווקא בשל כך, אלה שעומדים מולו יודעים עם מי יש להם עסק ומה לצפות ממנו. וזה יעבוד לטובתו - אולי גם לטובת המדינה.
אני אישית, לא מתלהב מהתנהלותו והצהרותיו, אבל אסור למהר לשפוט אותו על כך, בטרם נראה את תוצאות מעשיו והישגיו.
אסור לשכוח - הוא נבחר במפלגה עם 15 מנדטים שהציבור נתן לו בשל רעיונותיו והצהרותיו ולכן הוא נעשה שר חוץ. אם הציבור היה נותן לו 5 מנדטים - הוא היה נבחר לשר לאיכות הסביבה או שר בלי תיק, לכן אם יש טענות, תבואו לציבור שחשב ורצה אותו בכנסת ובממשלה.
יצחק רבין ז"ל - שמונה לשגריר ישראל בארה"ב זכה לביקורת נוקבת בשל התנהלותו הלא דיפלומטית והבוטה, בכך שעקף את שר החוץ דאז ופנה ישירות לראש הממשלה - גולדה מאיר, תקף את היורדים בארה"ב בכינו "נפולת נמושות" ואת תושבי רמת-הגולן "פרופלורים" ואת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה תוך הצהרות בוטות ולא "פוליטיקל קורקט".
בשל כך ציינו רבים מאוהביו שהוא צבר אמיתי, מחוספס, לא דיפלומט ובכך עיקר החן שלו.
כך שיש סיכוי, שאולי גם לגבי ליברמן, עוד יהיו מעריצים שיעריכו את כנותו וישירותו.
פרט לכך - מי שקובע ומעצב את מדיניות החוץ - הוא ראש הממשלה והממשלה, ולא ליברמן, אז כדאי להיות זהירים גם בנושא זה.
קחו למשל את האיומים של שר החוץ המצרי שאמר שרגלו של ליברמן לא תדרוך על אדמת מצרים, עד שלא ישנה את דרכיו ודעותיו, וראו זה פלא? שבוע לאחר דברים אלה, מגיע שר המודיעין המצרי עומר סולימן ויפגש עם ליברמן, ואחר כך הוא יוצא לסיבוב פגישות באירופה.
סגן השר החוץ, של רוסיה, נפגש איתו ונראה שהיחסים בינינו עם רוסיה וארצות נוספות באזור ההוא גם הם יפרחו בקרוב, כך שיש עוד תקווה לעתיד.
האם ליברמן ישלים קדנציה או יאלץ להתפטר? אם החקירות שלו - יבוצעו בקצב של חקירות אולמרט, הוא יצליח להשלים קדנציה שלמה. אם החקירות ינוהלו בקצב של הנשיא קצב, להערכתי יוחל להשלים אפילו שתי קדנציות.
מבחינה משפטית/חוקתית
על פי חוק יסוד הממשלה, על שר/ראש ממשלה להתפטר עם הרשעה של בית משפט. לאמור: המלצת המשטרה, החלטת היועץ והכנת טיוטת כתב אישום, לפני שימוע אינם מחייבים התפטרות.
אולמטר הצהיר בזמנו שאם יוחלט על הגשת כתב אישום הוא יתפטר, וכך אמנם עשה.
לדעת חלק מיועציו הוא מיהר מדי, לדעת אחרים במיוחד מבקריו ומתנגדיו - הוא עשה זאת מאוחר מדי, שהרי מבחינה ציבורית ולא משפטית - ראש ממשלה ושר בשלבי חקירה מתקדמים ובהמלצת או החלטת היועץ - חייבים בהתפטרות.
באשר לליברמן - שחלק מהחקירות נגדו כבר מבוצעות קרוב ל-10 שנים, לרבות האזנות סתר רבות חלקן בלתי חוקיות וחריגות, לא נראה לי שהדבר ישפיע.
ליברמן - לפי ההתרשמות עד כה - הוא לא הטיפוס המתפטר, בשל לחץ ציבורי או חקירות משטרה, שהרי הציבור שבחר בו ידע זאת, ונתן לו מנדט להמשיך ולהנהיג.
האם יצליח? ימים יגידו - אנחנו פה.
נקודות למחשבה והרהורים:
1. ממשל ארה"ב בראשות הנשיא אובמה ושליחיו - לוחצים לקבל את הנוסחה של "שתי מדינות לשני עמים".
2. ובכן - הנוסחה והעיקרון נשמעים הגיוניים - הבעיה היא ש"מפספסים" את הנקודה העיקרית. אם איזה עם או על איזה מדינה מדברים. האם הכוונה לאבו מאזן (פת"ח והמתונים) או חמאס (עזה ויהודה ושומרון).
3. המצב כרגע שאולי מדובר בשתי מדינות לשלושה עמים. כאשר פת"ח וחמאס יגיעו להסכמות ואיחוד אולי יהיה ניתן להתחיל לדון בנוסחה המוצעת.
4. האם מדובר בנסיגה לגבולות 67 - או השארת גושי ההתנחלות הגדולים במקומם, במסגרת ההסדר.
5. ממשלת אולמרט עם ציפי לבני כשרת חוץ - דנו ודנו שלוש שנים בהסכם ומה יצא מכך?
6. אם רוצים הצהרה ישראלית אין בעיה - פיתרון לא נמצא באופק לא בדור הזה.
7. כדאי ומומלץ לקרוא בעיון את הראיון עם הנשיא לשעבר מאיר שמגר (מוסף 7 ימים - ידיעות 12.4.09), על הפרדת רשויות העיקרון שלא "הכל שפיט". לדעתי, יש לשמור על עיקרון "הפרדת הרשויות", ויש נושאים שבג"צ לא צריך לדון בהם, מעניין ומאיר עיניים. כפי שכתבתי בעבר, יש נושאים שהם בסמכות בלעדית של הממשלה, לא במינוים וקידומים בצה"ל, שב"כ, מוסד, משטרה ומוסדות ממשל אחרים - פרט לחריגים של שחיתות, איפה ואיפה חוסר ניקיון כפיים וחריגה מסמכויות.
8. שר התיירות מיסז'ניקוב רוצה קזינו באילת. ליברמן חבר של מרטין שלף שהוא בעל בתי קזינו. הבנתם? יש כאן קונספירציה. שכחו כבר ששנים קודם לכן והרבה שרי תיירות ושרי חוץ חשבו גם הם על קזינו - אבל זה לא מעניין, ולא יוצר כותרות.
9. לכל המבקרים והחכמים שמעבירים ביקורת על נתניהו, על היותו שר אוצר על, כדי להבהיר, כל ראש ממשלה מעצם תפקידו ואחריותו, הוא שר אוצר על, שר חוץ על ושר ביטחון על, כדי לזכור זאת.
